<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף פרשה בשלח</h1>
<h2>דף יא.</h2>
ולא נחם (אמר), שלא נהגם בדרך ארץ, דרך ארץ העבד טוען את אדונו, מרחיץ את אדונו מלביש את אדונו, מנעיל את אדונו מאיר לפני א' [אדונו] בפנס, שמא אדונו עמד לו בכל המידות הללו, והקב"ה עם ישראל לא כן, ראה מה כתיב בו אשר נשאך ה' אלקיך כאשר ישא א' [איש] את בנו (דברים א'), וארחצך במים וגו' ואלבשך רקמה [ואנעלך תחש] (יחזקאל י"ו). וה' הולך לפניהם יומם [בעמוד ענן] (שמות י"ג) נמצא ששבעה עננים היה להם לישראל וה' הולך לפניהם [יומם בעמוד ענן] (שם) ולא ימיש עמוד הענן (שם) ועננך עומד עליהם (במדבר י"ד) ובהאריך הענן (שם ט') ובהעלות הענן (שמות מ') כי ענן השם (שם), הרי שבעה עננים הם, ארבע מארבע רוחותם, ואחת מלמעלה, ואחת מלמטה, ואחת שהיתה מהלכת לפניהם הנמוך מגביהו, והגבוה מנמיכו, והי' מכה נחשים ועקרבים ומכבד ומרביץ לפניהם.
<h2>דף כד:</h2>
אמרו (רבי') [רבותינו] תשע שירות נאמרו, ועשירית לעתיד לבא הראשונה במצרים [שנא'] השיר יהיה לכם כליל וגו' (ישעי' ל') השניה על הים שנא' אז ישיר משה (שמות ט') השלישית על הבאר שנא' אז ישיר ישראל (במדבר כ"א) הרביעית אמרה משה שנא' ויהי ככלות משה [וידבר משה וגו' את דברי השירה הזאת] (דברים ל"א) החמישית אז ידבר יהושע (יהושע י') השישית ותשר דבורה (שופטים ה') השביעית וידבר דוד לה' [את דברי השירה הזאת] (שמואל ב' כ"ב) השמינית מזמור שיר חנוכת הבית לדוד (תהלים ל') וכי דוד חנכו והלא שלמה חנכו, אלא מתוך שנתן נפשו עליו נקרא על שמו. כיוצא בו ותתצב אחותו (שמות ב'), והלא אחות שניהם היתה, אלא מתוך שנתנה נפשה עליו, נקראת על שמו, כיוצא בו שמעון ולוי אחי דינה (בראשית ל"ד) והלא אחות כל השבטים היתה, אלא מתוך שנתנו נפשם עליה, נקראו על שמה, כיוצא בו כזבי בת נשיא מדין אחותם (במדבר כ"ה), וכי אחותם היתה, אלא מתוך שנתנה נפשה על אומתה, נקראת על שמה. התשיעית של שלמה, שנא' שיר השירים אשר לשלמה (ש"ה א'). העשירית לע"ל [שנא'] מזמור שירו לה' שיר חדש (תהלים צ"ח).
<h2>דף כו.</h2>
ויקח שש מאות רכב בחור, מנין והלא כתיב וימת כל מקנה מצרים (שמות ט') אלא הירא את דבר ה', מכאן אמרו הטוב שבנחשים רצוץ את ראשו והטוב שבגוים הרוג.
<h2>דף כח:</h2>
אמר מר זוטרא בר טובי' אמר רב עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת. ופרשו חכמים, כשהתיר רב לכחול בששחק הסממנין מאתמול, אבל לשוחקן בשבת ולהביאן ארבע אמות בר"ה, לא התיר רב. אמר להו אחד מן החכמים ורב יעקב שמו, כך פירש לי רב יהודה, אפי' לשחוק סממנין בשבת, ואפי' להביאן דרך ר"ה, ומה טעם לפי שחוטין שבעין בלב הן תלוין. רב יהודה התיר לכחול עין בשבת, אמר להן שמואל כל מי ששומע ליהודה (אחי) מחלל שבתות הוא. אמר לו, וכי התורה הזו משלי היא משל מר שמואל היא, לסוף חש הוא בעיניו. שלח לו מה אתה אומר לי, אמר לו לכל ישראל מותר ולך אסור, וכי שלי היא של מר שמואל היא, שמעשה היה בשפחה אחת, שהיתה למר שמואל, מרדה עינה בשבת, צעקה ולא השגיחו בה, נסתמא עינה, יצא מר שמואל ודרש, עין שמרדה מותר לכחלה בשבת.
